דבר והיפוכו, עולם שלם שמציע את עצמו לנו, ואנו, מנגד, מנסים, טועמים, נבהלים, ולפעמים אף חולים. הרפואה ההומאופתית הקלאסית היא עולם ומלואו שנוגע בכולנו, ומציע לאדם ליהנות מריפוי טבעי, עידוד מערכת החיסון ושאר מערכות הגוף “לשוב הביתה”, לשוב לפעול ולתפקד לפי טבעם האמיתי והנכון, לבריאות אופטימאלית והרמוניה בגוף.
כשאר התחומים ברפואה המשלימה, רפואה הומאופתית מציעה מענה הוליסטי הנשען על רעיונות של השלם גדול מסך חלקיו, וכי יש לטפל בשורש הבעיה, ולא בהכרח בסימפטום. הייחודיות שבהומאופתיה היא הגישה כי למרות שיש לשלם במכלול ולא בסימפטום, הרי שהסימפטום הוא המפתח לריפוי, ועל כך – בהמשך.
כיצד עובדת רפואה הומאופתית
מחקרים, תגליות, עדויות וניסיון, כל אלו מגבים את הרפואה ההומאופתית במקום שמחקרים מערביים אמפיריים עדיין לא יודעים לחקור, מים עמוקים ונסתרים שמציעים מזור למכאובים רבים בגוף האדם ובנפשו פנימה.
רפואה הומאופתית מזהה את הסימפטום כמעין חוט שזור המוביל לעומק הבעיה, ובמקום לטפל בסימפטום, היא צועדת בנתיב שסלל הסימפטום ונכנסת פנימה, לעובי הקורה.
השימוש בחומרים לצורך ריפוי בהומאופתיה יכול להיות לא-אינטואיטיבי בכלל, ואף משונה למי שאינו בקיא ברזי השיטה, אך התוצאות מדברות בעד עצמן, כבר עשורים על עשורים, ולא פלא שמעשרות סוגי הרפואות דווקא ההומאופתיה שרדה וממשיכה להתפתח ולהתעצם עד ימינו.
תורת החומרים והסימפטומים
דומה מטפל בדומה, זו מעין הצהרה הומאופתית קלאסית הנוגעת לזיהוי הסימפטום ובחירת חומרי הטיפול. בעוד שהפסיכולוגיה מטפלת בנפש האדם באמצעות השיח והתבונה, הרי שההומאופתיה משתמשת בחומרים שונים, המאפשרים את המפגש עם מקומות אלו בנפש האדם ובגופו.
כאשר מצוי סימפטום מסוים, כמו פריחה על בית החזה, או כאב ראש בצד אחד של הראש, הרי שידועים לנו חומרים שמעוררים בעיות אלו באדם. מסתבר כי התמצית ההומאופתית, באם ניתן לכנות את הנוזלים הללו כתמצית, לוקחת אנרגיה מאותם חומרים עצמם, חומרים שבמצב אחר היו מעוררים את הסימפטום שהוא התלונה העיקרית של האדם, ומרפאה את הבעיה שנמצאת בשורש הכאב והסבל, ובכך מובילה לריפוי טבעי ומאוזן.
